למה החימום החיצוני שלכם גורם לקצרים (וכיצד לתקן זאת)
כשאנשים מדברים על הגנה מפני מים של חימום חיצוני, הם בדרך כלל מתמקדים בחלקים החיצוניים – המעטפת החיצונית והשלדה של המכשיר. אך זו אינה הנקודה שבה נוצרת הבעיה האמיתית.
האזור המסוכן באמת הוא המקום שבו החוטים מחוברים לרכיב החימום. חשבו על זה: במכשירי חימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום, אותו חיבור נמצא תחת לחץ חום עצום, ואז הוא מתקרר שוב ושוב. זה קשה מאוד. אם האטימה אינה מושלמת, הרטיבות יכולה לחדור פנימה. ברגע שהרטיבות חודרת, הבידוד מתקלקל, וכך נוצר קצר חשמלי.
הבעיה עם אטימות “זולה”
רוב מכשירי החימום הזולים משתמשים בחומרי גומי פשוטים או בדבקים זולים. זה נראה בסדר על המדף, אך חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בחום הגבוה. הם מתכווצים, נשברים, ויוצרים פערים. בעולם האמיתי, פערים אלו מהווים הזדמנות לרטיבות וגשם לחדור פנימה. החוטים מתחמצנים, נשרפים, והמכשיר כבה. אני רואה זאת כל הזמן אצל מכשירים זולים, שבהם החוטים פשוט נדחפים דרך חור ונדבקים. זה פשוט לא עובד.
הדרך הנכונה לעשות זאת
כדי למנוע את השחיקה הנגרמת מהחום הגבוה, אנו עושים דברים בצורה שונה. אנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה לחום, ובחומרים שיכולים לעמוד בטמפרטורות של עד 200°C. הטריק הוא ליצור אטימה איכותית כבר בשלב ההרכבה של החוטים. כך נוצרת אטימה טובה, שלא נפגעת אפילו כשהמכשיר מגיע לטמפרטורה הגבוהה ביותר. זה מונע את חדירת המים ושמר על החשמל במקומו הנכון.
החיסרון
יש כאן חיסרון אחד: מכיוון שהאטימה כה טובה, אי אפשר לתקן את החוטים אם הם נקרעים בשימוש. יהיה צורך להחליף את כל רכיב החימום. זה כמובן מסובך קצת מבחינת התיקון. אבל אני מעדיף להחליף את החלקים כל כמה שנים, מאשר שהמכשיר יקרוס באמצע סערת גשם.
אם אתם בוחרים מכשיר לשימוש בסביבה לחה, הקפידו לבדוק היטב את המקום שבו החוטים נכנסים לרכיב החימום. אם רואים שם רק כיסוי פלסטיק פשוט – עדיף להימנע ממנו. חפשו אטימות איכותיות שעמידות לחום. זה יחסוך לכם הרבה צרות בעתיד.